כפי שהוסבר במאמר הקודם פרישתו של שותף משותפות קיימת עדיין איננה סוף פסוק. יש לערוך התחשבנות לגבי הזכויות בנכסי השותפות להם זכאי השותף שפרש.
הזכויות שהשותף הפורש זכאי להם הם:

1. הנכסים שנוצרו לפני הפירוק

2. נכסים/זכויות שהתממשו לאחר הפירוק אך נוצרו בתקופה שקדמה לפירוק.

יוזכר, כי עסקינן בשותפות אשר ממשיכה לפעול אף לאחר פרישתו של השותף הפורש. במקרה זה השותפות ממשיכה ליהנות מהכנסות המתקבלות לאחר פרישתו של השותף ואולם לעתים קרובות הכנסות אלו-כולן או חלקן- נוצרו בתקופה בה עדיין היה שותף. הכלל המנחה הוא כי ככל שאותו שותף תרם ויש לו זיקה מספקת להכנסות אלו, הוא זכאי לחלקו בהכנסות אף שהתקבלו לאחר פרישתו.
כך למשל באחד המקרים שהגיעו לידי בית משפט נדון סכסוך בין שותף שפרש מפירמת עורכי דין לשאר השותפים. בית המשפט קבע כי מעבר לחלקו בנכסי השותפות שנרכשו בתקופת היותו שותף כגון תיקי לקוחות וחוזים עם לקוחות, זכאי עורך הדין לזכויות שהתממשו אחרי מועד פרישתו אשר מקיימים זיקה מספיקה לתקופה שלפני מועד הפרישה, כך שניתן לייחס אותם גם לאותו עורך דין (על פי חלקו), וכפי שניסח בית המשפט: “בהתפרק שותפות של פרקליטים, כל שותף זכאי לחלקו בשכר טרחה שנגבה [גם] בקשר עם העניינים הבלתי גמורים של הפירמה”.

כך גם נקבע במקרה של שותפים בסוכנות ביטוח שיחסיהם עלו על שרטון. נקבע כי נכסי השותפות- “תיקי הביטוח” שנוצרו לפני מועד הפירוק אך התקבלו לאחר מועד הפירוק יחולקו ביניהם. ביחס לתיקי הביטוח החדשים שנוצרו בפעילותו העצמאית של כל אחד מהשותפים – בית המשפט קבע, כי יש למתוח קו ברור בינם לבין התיקים שנוצרו במהלך השותפות וכי התיקים שנוצרו החל ממועד הפסקת השותפות אינם משותפים וכל שותף פועל “לביתו”.
במקרה נוסף שנדון בבית המשפט, אלמנה תבעה את השותף של בעלה בטענה כי המשיך בעסקי השותפות לאחר פטירת בעלה ולא שיתף אותה ברווחים (פטירתו של שותף הינה כ”פרישתו” מן השותפות). יצוין כי לא נקבע בהסכם בנוגע למנגנון סיום השותפות וזכויות הצדדים. בהתאם לעקרון לפיו ככל שיש זיקה מספקת בין הרווחים שנוצרו לתקופה המשותפת, קבע בית המשפט כי הזכאות של השותף (או יורשיו) לרווחים שצמחו לשותפות לאחר שחדל להיות שותף, נגזרת מהשאלה האם ניתן לזקוף הרווחים לתוצאת פעילותו של השותף היוצא. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, בנוגע לכספים שהתקבלו כתוצאה מתביעה שנוהלה בענין כספים שהשותפות היתה זכאית להם מצד שלישי עוד בחייו של המנוח, וקבע כי אלמנת השותף זכאית לחלקו בפירות התביעה.
במקרה אחר התקשרו 3 אדריכלים ביניהם לשותפות אד הוק לצורך ביצוע פרוייקט מסויים. האדריכלים התחילו לעבוד ועוד בטרם הסתים הפרוייקט נפצע אחד השותפים. בעודו שוכב בבית פתחו 2 השותפים האחרים מאחורי גבו חשבון בנק משותף וכן הפסיקו להעביר לו עבודות.

בית המשפט קבע כי הוא אמנם זכאי להשתתפות בתקבולים עד למועד בו נפצע וחדל לעבוד. אולם אין לו כל זכות לקבל להשתתף ברווחי השותפות עד סוף הפרויקט. בית המשפט התייחס להפסקת השותפות וקבע כי הגם שהשותפים נהגו בחוסר תום לב , הרי שהם לא היו שבעי רצון מעבודתו ותלו בו עיכובים בפרוייקט ולכן זכאים היו לסיים את השותפות. לפיכך נדחתה טענתו להשתתפות ברווחי הפרוייקט עד לסיומו.
עם זאת נפסקו לשותף פיצויים בגין חוסר תום לב של השותפים בדרך בה פעלו מאחורי גבו עת היה פצוע ומנוטרל בכך שפתחו חשבון בנק והעבירו לשם את תקבולי הפרוייקט מאחורי גבו.
יצוין כי בית המשפט נתן משקל רב להסכמה שבין הצדדים (לא היה הסכם בכתב אמנם אך בית המשפט למד על אומד דעת הצדדים מהנסיבות שאפפו את התקשרות). בית המשפט קבע כי דיני החוזים חולשים על דיני השותפות ועל כן אומד דעת הצדדים הוא הקובע כיצד יוסדרו היחסים ביניהם.

מוניטין
טענה נוספת ופופולארית בעת סכסוך שותפים נוגעת למוניטין השותפות. לעתים קרובות טוען שותף שפורש משותפות כי הוא זכאי לפיצוי בגין גזל מוניטין שגזלו ממנו השותפים הקודמים שהמשיכו (או הצטרפו) לשותפות חדשה. טענה זו רלוונטית מאוד לשותפויות מקצועיות של בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים.
כך היה במקרה בו שותפות של עורכי דין פורקה וזולת עורך דין אחד המשיכו שאר עורכי הדין לפעול בשותפות חדשה שהקימו. אותו שותף תבע את שותפיו לשעבר בעילה של גזל מוניטין של השותפות. בית המשפט קבע כי נכס של שותפות הינו ערך הוא נפרד מהערך המצרפי של יחידי השותפות עצמה וכי עליו להוכיח מהו המוניטין- שמוגדר ככח המשיכה של הלקוחות- של השותפות בפני עצמה, להבדיל מהמוניטין האישיים של כל אחד מהשותפים עצמם. מוניטין הינו תוספת ערך ששווה יותר מסך הנכסים של כל אחד מהשותפים ועל הטוען לכך להוכיח שניים אלו כי: 1. אכן קיים מוניטין של השותפות עצמה; 2. שווי המוניטין.

בית המשפט בחן מהו מוניטין של שותפות וכיצד ניתן להגדירו וקבע המוניטין מבטאים את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו – מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. אולם הנדבך המרכזי במוניטין, כלשונו של בית המשפט הוא: “גרעין של המוניטין מצוי בקיומה של סבירות כי הלקוחות ישובו, מסיבה זו או אחרת, למקום העסק”.

המסקנה מהאמור עד כה ברורה: כבכל פעולה בחיים וביחוד בעסקים יש להקדים מחשבה למעשה. על מנת לחסוך הליכים מיותרים ויקרים שאין כל ודאות בצידם כמו גם עוגמת נפש וטרחה, רצוי לקבוע בהסכם השותפות את ההסדרים שיחולו במקרה בו תגיע השותפות לסוף דרכה. כך ידע כל אחד מהצדדים היכן הוא עומד ויוכל לכלכל את מעשיו מראש.