פרידת שותפים והמשך חלוקת רווחים - הכיצד?
שותפים המבקשים לייסד שותפות עושים זאת עם מי שלדעתם החיבור איתו יפיק רווחים ויצמיח תועלת וערך לטווח ארוך. מטבע הדברים בתחילה שורה האופטימיות והעתיד נראה ורוד ומבטיח.
עם זאת, ניסיון החיים מלמד למרבה הצער, כי שותפות, ככל מערכת יחסים, עלולה ברבות הימים לעלות על שרטון ואף השותפים הקרובים ביותר עלולים להסתכסך ולהיהפך ליריבים מרים.
במקרים אלו אין מנוס מ"התרת החבילה" בדרך שבה אחד השותפים (או יותר) ייפרד מהשותפות, תוך המשך קיומה של השותפות- במיוחד אמורים הדברים לגבי שותפות מקצועית, למשל של בעלי מקצועות חופשיים ונותני שירותים כגון של עורכי דין, רואי חשבון או סוכני ביטוח, עת ברור כי טובתה של השותפות, כמו גם של לקוחותיה, טמונה בהמשך קיומה כעסק פעיל ובשמירה על רציפות עסקיה.
מהם הזכויות להם זכאי השותף הפורש?
הזכויות שהשותף הפורש זכאי להם הם:
1. הנכסים שנוצרו לפני הפירוק
2. נכסים/זכויות שהתממשו לאחר הפירוק אך נוצרו בתקופה שקדמה לפירוק.
במקרה אחרון זה השותפות ממשיכה ליהנות מהכנסות המתקבלות לאחר פרישתו של השותף ואולם לעתים קרובות הכנסות אלו-כולן או חלקן- נוצרו בתקופה בה עדיין היה שותף. הכלל המנחה הוא כי ככל שאותו שותף תרם ויש לו זיקה מספקת להכנסות אלו, הוא זכאי לחלקו בהכנסות אף שהתקבלו לאחר פרישתו.
להלן מספר דוגמאות כיצד מיישמים בתי המשפט את הכלל האמור:
באחד המקרים נדון סכסוך בין שותף שפרש מפירמת עורכי דין לשאר השותפים. בית המשפט קבע, כי מעבר לחלקו בנכסי השותפות שנרכשו בתקופת היותו שותף, כגון תיקי לקוחות וחוזים עם לקוחות, זכאי עורך הדין הפורש לזכויות שהתממשו אחרי מועד פרישתו אשר מקיימים זיקה מספיקה לתקופה שלפני מועד הפרישה, כך שניתן לייחס אותם גם לאותו עורך דין (על פי חלקו), וכפי שניסח בית המשפט: "בהתפרק שותפות של פרקליטים, כל שותף זכאי לחלקו בשכר טרחה שנגבה [גם] בקשר עם העניינים הבלתי גמורים של הפירמה".
כך גם נקבע במקרה של שותפים בסוכנות ביטוח, שיחסיהם עלו על שרטון. נקבע כי נכסי השותפות- "תיקי הביטוח" שנוצרו לפני מועד הפירוק אך פירותיהם (עמלות הסוכן) התקבלו לאחר מועד הפירוק, יחולקו בין השותפים. עם זאת, ערך בית המשפט אבחנה ומתח קו, המהווה את "מועד החיתוך" בין התיקים שנוצרו במהלך השותפות, לבין תיקי הביטוח החדשים שנוצרו בפעילותו העצמאית של כל אחד מהשותפים לאחר הפסקת השותפות- לגבי אלו האחרונים נקבע כי אלו אינם משותפים אלא כל שותף פועל "לביתו".
במקרה נוסף שנדון בבית המשפט, אלמנה תבעה את השותף של בעלה בטענה כי המשיך בעסקי השותפות לאחר פטירת בעלה ולא שיתף אותה ברווחי השותפות (פטירתו של שותף הינה כ"פרישתו" מן השותפות).
בית המשפט קיבל את תביעת האלמנה בחלקה, בנוגע לכספים שהתקבלו כתוצאה מתביעה שניהלה השותפות כנגד צד שלישי, עוד בחייו של המנוח, בקבעו כי אלמנת השותף זכאית לחלקו של בעלה בפירות התביעה.
במקרה אחר התקשרו 3 אדריכלים ביניהם לשותפות אד הוק לצורך ביצוע פרוייקט מסויים. האדריכלים התחילו לעבוד ועוד בטרם הסתיים הפרוייקט נפצע אחד השותפים. בעודו שוכב בבית פתחו 2 השותפים האחרים מאחורי גבו חשבון בנק משותף וכן הפסיקו להעביר לו עבודות.
בית המשפט קבע כי השותף זכאי להשתתפות בתקבולים עד למועד בו נפצע וחדל לעבוד, אולם מעבר לכך אין לו כל זכות להשתתף ברווחי השותפות עד סוף הפרויקט.
עם זאת נפסקו לשותף פיצויים בגין חוסר תום לב של השותפים בדרך בה פעלו מאחורי גבו עת היה פצוע ומנוטרל בכך שפתחו חשבון בנק והעבירו לשם את תקבולי הפרוייקט מאחורי גבו.
המסקנה מהאמור עד כה ברורה: כבכל פעולה בחיים וביחוד בעסקים יש להקדים מחשבה למעשה. על מנת לחסוך הליכים מיותרים ויקרים שאין כל ודאות בצידם כמו גם עוגמת נפש וטרחה, רצוי לקבוע בהסכם השותפות את ההסדרים שיחולו במקרה בו תגיע השותפות לסוף דרכה. כך ידע כל אחד מהצדדים היכן הוא עומד ויוכל לכלכל את מעשיו מראש.
אנחנו כאן בשבילכם.
עדו שפרלינג משרד עורכי דין – מצילים את מפעל החיים שלך